שאלה:
לרב רביד שלום, כשהייתי כתה יב' שמעתי שכשאדם מקבל קרי ביום הכיפורים,עליו לחשוש כל אותה שנה לחייו,וביום הכיפורים הזה ממש פחדתי להרדם שמא אני יקבל קרי (שמרתי על טהרת העיניים כל אותו היום) ובכל זאת קיבלתי קרי בערב יוה"כ למרות שלא קיבלתי קרי המון זמן מלפני זה,דווקא ביום כיפור זה קרה לי..מה עליי לעשות עכשיו? אני עכשיו אמור להתחיל לחשוש לחיים שלי כל השנה?!?(אני מרגיש שזו לא אשמתי)..

תשובה:
אתה יודע איך מתחיל ספר בישול מרוקאי? "קודם כל תירגעי!" אז גם במקרה שלך, קודם כל תירגע אחי , קח נשימה עמוקה, הגמרא (יומא פח.) מביאה את הדברים שנאמרו בבית מדרשו של רבי ישמעאל: "תנא דבי רבי ישמעאל: "הרואה קרי ביום הכיפורים ידאג כל השנה כולה, ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא..." אחי היקר, נכון שזה לא סימן טוב , אולם, אם הקרי נראה כתוצאה משינה מרובה או אחרי אכילה מרובה, אין לחשוש ממנו כפי שמסבירה הגמרא בהמשך, וכך מובאים הדברים בשו"ת יביע אומר חלק ו אורח חיים סימן מד:  הרואה קרי ביוהכ"פ ידאג כל השנה כולה, (פרש"י, שמא לא קבלו תעניתו והשביעוהו במה שבידם להשביעו כעבד המוזג כוס לרבו ושפך לו קיתון על פניו), ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העולם הבא. (פרש"י, שאם לא מת מובטח לו שיש בידו מעשים טובים שהגינו עליו, ובן עוה"ב הוא). אמר רב נחמן תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע. (פרש"י, שכל העולם רעב מתשמיש והוא שבע ולא נתענה בזאת, ושלא מדעתו השביעוהו, ואעפ"כ עלתה לו שנה, יש לדעת שצדיק גמור הוא). וכתב החיי אדם בנשמת אדם (כלל קמה סי' ב), נ"ל שאין הטעם מפני שמראים לו בזה סימן מן השמים, שאיך שייך לומר שהראו לו שהוא צדיק גמור על ידי דבר טומאה היוצאת מגופו שאין למעלה ממנו וכו', אלא נ"ל שיש שלשה מיני קרי , האחד הבא לסיבת אחד משבעה דרכים שבודקים בהם את הזב, במאכל ובמשתה , במשא בקפיצה ובחולי, במראה ובהרהור , (נזיר סה:). השני כשאדם רשע בא לפעמים להתקרב לקדושה ואינו שב בתשובה שלימה, אזי החיצונים מטמאים אותו בטומאת קרי, וכאומרם (יומא לט) אדם מטמא עצמו מלמטה מטמאין אותו מלמעלה, ובכלל זה מי שלומד בחכמת הקבלה ואינו ראוי לכך . השלישי צדיק גמור כשמתגבר בקדושה המזיקים מתקנאים בו ומטמאים אותו, וזהו הנס של כהן גדול שלא אירע לו קרי ביוהכ"פ, שלזה צריך נס גדול להצילו מידם. והנה בודאי מי שראה קרי ע"פ דרך הטבע מחמת אחד משבעה דברים הנ"ל, אין בזה סימן לא לכאן ולא לכאן, ולא דברו חכמים בזה, אלא כשאדם נזהר בכל שבעה דרכים הנ"ל ואפ"ה ראה קרי ביוהכ"פ, על כרחך זהו לאחד משני פנים, או שאין מניחין אותו להתקדש יותר, מרוב צדקתו, או מפני שהוא רשע ואינו שב בתשובה שלימה, ולכן ידאג כל השנה שמא רשע הוא ונעלו בעדו דרכי התשובה לרוב עונותיו, ואם עלתה לו שנה מסתמא הוא צדיק גמור אלא שקנאים פגעו בו לפיכך מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ע"כ. (וכיוצא בזה כתב בספר ליקוטי מהר"ן תנינא סימן קיז. ע"ש). והנה בהגהות הגאון ר' ברוך פרנקל תאומים לאו"ח (סי' תרטו) ג"כ כתב, שכל זה מיירי באופן שאין לתלות ראיית הקרי בהרהור או ע"י ריבוי מאכלים ומשקים, אבל כשאפשר לתלות בזה, אין זה בכלל מה שאמרו בגמ' ידאג כל השנה כולה , ושאם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן העוה"ב. ע"ש. ואנכי הרואה בס' האשכול (הוצאת אלביק ח"ב עמוד סא) שכ' בשם רבינו אפרים, דהא דאמרי' ביומא (פח) הרואה קרי עונותיו מחולים, דוקא שלא הרהר , כדתניא (בע"ז כ:) ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר ביום ויבא לידי קרי בלילה, אלמא שאם הרהר רע הוא, ואינו סימן יפה, אא"כ ראה שלא בהרהור ". לכן אם לבך היה שלם, ושמרת מחשבותיך ואכילתך היתה מרובה, אינך צריך לחשוש, אך כמובן טוב יהיה להוסיף טהרה וחשבון נפש גם למקרים הבאים באונס וללא רצון, כמו כן  בזכות הצער שיש לך על זה שראית קרי ובזכות אותם הרהורי תשובה, אני דווקא חושב שכדאי שתקבל על עצמך משהו לשנה החדשה, כמו למשל להקפיד יותר על שמירת העיניים או אולי לקבוע עיתים לתורה בצורה קצת יותר רצינית ולטבול פעם בחודש ביום שישי במקווה טהרה, או לתת פרוטה לצדקה בכל יום (אפילו חצי שקל) אם אתה רוצה לקבל קבלה מצויינת לקראת השנה החדשה, הייתי מציע שגם אם אתה לא כל כך מקפיד בענייני התפילה, תקבל על עצמך לפחות להקפיד לומר כל יום מודעה וגילו דעת כפי שמופיעה בסידור, כך תבטל כל יום את ההרהורים שבאים לך שלא ברצונך כבר בתחילת היום. בנוגע לקרי שראית יתכן מאוד שפשוט אכלת אחד מהדברים שמחממים את הגוף, אני בטוח שתפילותיך התקבלו בשמים ותעניתך רצויה, אבל בגלל שאומרים שזה לא סימן טוב , הייתי מציע שתקבל על עצמך קבלה שתהיה כמעין "תרופה" וסימן טוב נגד הסימן הלא כל כך נחמד שראית בכיפור. אני מברך אותך שתזכה להיות אהוב למעלה ונחמד למטה ויקויים בך: "יראה זרע יאריך ימים" ותזכה לעמוד בקבלה שתקבל על עצמך לקראת השנה החדשה. בהמון הוקרה והערכה, רביד. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
לרביד היקר! אני נערה צעירה , אני לא מבינה איך אפשר למחוק את הפיסבוק אני לא אחייה !!! דרך אגב יש לי שם רק חברות מהבית ספר (בית ספר דתי) וקרובי משפחה ופול משחקים איך אני אחייה בלי זה מה אני כבר יכולה לעשות במחשב? האם מותר לשמוע שירים מזרחיים? נ.ב. כיף להיות בשיעורים שלך אתה מצחיק עד דמעות. אשמח אם תענה לי.

תשובה:
אחותי היקרה, זה בדיוק כמו שמישהי תשאל אותי, איך אפשר בלי טלוויזיה? אני רואה רק חדשות ובישולים וערוצים של טבע, איך אני אחיה בלי זה? מה כבר אפשר לעשות בלי טלוויזיה? נו... בגלל זה נתיר לראות טלוויזיה? הרי בטלוויזיה יש פריצות וגבר שכל היום יראה פריצות בטלוויזיה בסוף ימלא את ראשו בהרהורי כפירה ואשתו לא תהיה מיוחדת בעיניו, נו... עכשיו את לא שואלת איך אני אחיה? מה עדיף? לחיות בלי פייסבוק או בלי בעל? חכם עיניו בראשו, סוף מעשה במחשבה תחילה, רוב הזוגות הנשואים בעולם סובלים מצרות וייסורים מריבות ותככים, כל גבר שני בוגד באשתו במחשבה בדיבור ו\או במעשה, כל זוג שלישי מתגרש, האם את רוצה להיות חלק מהסטטיסטיקה? או שמא את רוצה להיות דתיה אמיתית תורנית ולא חפיפניקית שמתירה לבעלה לראות טלוויזיה ופריצות ואח"כ מתלוננת על חוסר צניעות ובעל בוגדני, כל אחד בונה לעצמו את העתיד שלו ע"פ הנאמנות שלו לה' יתברך וע"פ האמת הפנימית שהוא בוחר לאמץ. אני בחרתי להרחיק את המכשיר הזוועתי מהבית. שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
כבוד הרב לילה טוב , יש לי שאלה שמציקה לי הרבה זמן . אני במשך כל חיי גדלתי בבית מסורתי , אבא עם כיפה סרוגה אימי ללא כיסוי ראש , בקיצור בית מסורתי די חזק. במשך כל חיי לא הסתדרתי עם דעותיה של אימי ואבי היה כאדם ללא דעה שהולך אחרי אימי... במשך כל חיי כפו עליי את הדת ובגיל 17 כבר החלטתי שאורח החיים של הוריי לא לטעמי. חזרתי בשאלה לפני כ-3 שנים, הוריי לא קיבלו אותי והעזיבו אותי מהבית. במשך כ-3 שנים גרתי אצל דודי ,אומנם דתי - אך לא בדיוק מנהל לי את החיים הוא גדל אותי בביתו כבת בית וחזרתי בשאלה גמורה. אני לא מתקרבת לדת בשום צורה. במשך כל חיי קיללתי את אמי ואני עדיין מקללת אותה, אני באמת רוצה לכבד אותה אבל הכעס שלי כ״כ עצום שאני לא מסוגלת לכבד ולהעריך אותה. אני אובדת עצות , כי מצד אחד אני חיה את חיי רגיל אבל אני יודעת שכשאין כיבוד אב ואם אין הצלחה בחיים וזה משהו שאני באמת רואה. אשמח לקבל עצה או תשובה מה אפשר לעשות? תודה רבה ושבוע טוב !

תשובה:
אחותי היקרה, קראתי את המכתב המרגש שכתבת וזה מה שיש לי לומר בנדון.
א) צר לי מאוד לשמוע שעזבת את הדת ואת אביך שבשמים.
ב) צר לי מאוד לשמוע שעזבת גם את אביך הגשמי.

אמרו חז"ל: "עבירה גוררת עבירה" כשמתרחקים מה' , מזלזלים גם במצוות של ה' יתברך וזה מה שגרם לך לדעתי לזלזל במצוות כיבוד הורים , בכל מקרה אני חושב שבלי קשר לדת , יש לך בעיה שאת לא מסוגלת לקבל מרות , את לא אוהבת שאומרים לך מה לעשות , לא הדת ולא ההורים ואני לא אתפלא אם את לא מסתדרת גם במסגרות אחרות שתלויות בקבלת מרות.

אי אפשר לזלזל בהורים ולצפות לחיות חיים נפלאים ומאושרים , אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים" , כשיהיו לך ילדים הם יראו איך את מתנהגת להורים שלך וזה בעצם מודל החיקוי שיהיה להם , הם יחקו את ההתנהגות שלך ויהפכו להיות בדיוק כמוך ! וזה בעצם העונש הגדול ביותר ! "קשה תרבות רעה בביתו של אדם...."

לסיכום: כרגע המצב שבו את נמצאת באמת לא נעים , מה שיכול לעזור לך היא עבודה על מידת הענווה ! תלמדי להקשיב ולא רק להשמיע לאחרים , תלמדי לחיות בשיתוף ולא לעשות כל מה שבא לך וככל העולה על רוחך , תלמדי להכיר טובה ולהודות על מה שעשו לך והכי חשוב , אל תתביישי להודות בטעויות שלך !

א) תעשי תשובה ותראי לה' שאת אוהבת אותו ופעלת מתוך צער ולחץ.
ב) תכניסי לעצמך טוב טוב לראש שבלי אבא ואמא החיים מלאי צער ובזיונות.
ג) תזכרי שגלגל חוזר בעולם , מה שאת עושה להורים שלך הילדים שלך יעשו לך.

צפי בקטעים הבאים:







.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום כבוד הרב..קודם כל תודה על הכל!-אני שנתיים במדרשה יציבה בעבודתו (כולל הכל) אפילו מעבירה כבר שיעורי תורה לבנות.אבל בתקופה האחרונה עברתי נסיונות קשים שהכניסו אותי לעצבות רצינית שאפילו האמונה לא מעלה אותי. בעקבות זה התחלתי שוב לראות סרטים (הבריחה שלי בעבר) אומנם רק של ילדים וכאלה אבל זה עושה לי רע! ואני לא מצליחה להפסיק! אני חייבת חיזוק בעניין הזה הרב קשה לי יצר הרע כל פעם מתגבר עלי.מה לעשות הרב? קשה לי

תשובה:
מעיקר הדין מבחינה הלכתית אין שום בעיה בלראות סרטים מצויירים של ילדים קטנים כל זמן שהתוכן לא מכיל מסרים סמויים בעייתיים (כפי שכבר ראינו בעבר)
אבל אנחנו לא נוהגים לעשות זאת בגלל שזה פתח מסוכן מאוד ליצר הרע.

אני יודע שיש הורים דתיים שמאפשרים לילדים שלהם לצפות במסך טלוויזיה שלא מחובר לכבלים וכיוצב' , אלא משמש כמסך בלבד וההורים רוכשים עבורם דיסקים עם תוכניות חינוכיות כגון: תוכניות על בע"ח , תוכניות לילדים (מלכלי ובגן של דודו וכיוצב')
אני יכול להבין את זה ולהתחבר לזה כשמדובר בבית שגם ככה יש בו מחשב ובמוקדם או במאוחר הילדים ייחשפו גם ככה למסך המחשב. אבל בבתים שאין בהם מחשב ואין בהם טמבלוויזיה הייתי ממליץ לא להכניס גם את זה ולהסתפק בקריאת ספרים עשירים בתוכן צבעוני. (אני מעדיף שהילד יקרא "קומיקס" ולא יצפה בסרטונים על מרקע) אבל לא אמרתי שזה אסור. כולי תקווה שהרב זמיר היקר יסיים את הפרוייקט שלו בקרוב ומי שגם ככה יש לו מקלט טמלוויזיה בבית ישתמש בו לפחות לערוץ הידברות וערוץ הילדים. כפי שעושים נפלא במכון מאיר ובמקומות נוספים , אבל מי שאין לו עדיף בלי.

פתח מסוכן מאוד ליצר הרע , למה?
א) כי זה אומר שיש לך בבית טמבלוויזיה
ב) כי זה אומר שאת יודעת איך להוריד סרטים
ג) היום נפלת בסרט מצוייר מי יודע להיכן תפלי מחר?
ד) אסור לנו להביא את עצמנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

לסיכום: אני מעריך את הכנות שלך וכאב לי לשמוע שעברת ניסיונות קשים , אני לא ממש יודע מה היו הניסיונות לכן אין באפשרותי לעזור בצורה ממוקדת ו\או להפנות אותך לגורמים המוסמכים. בכל מקרה , אני שמח שנפלת לסרטים מצויירים ולא נפלת לעישון , אלכוהול , או נגיעות אסורות. תשאירי לי את השם שלך במדור ביקשת קיבלת ואני מבטיח לך שאתפלל עליך מעומק הלב בקברות צדיקים אני יוצא בקרוב אז תזדרזי.

שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
יש לי חבר כבר שנתיים הוא דתי ואני מתחזקת ב"ה, אנחנו מתחילים לדבר על חתונה הוא רוצה חתונה בהפרדה ואני איני רוצה חתונה בהפרדה. מה עושים?

תשובה:
אחותי היקרה, כשם שלך יש רצונות לבעלך יש רצונות , כשם שאת רוצה שיכבדו את רצונותייך גם בעלך מעוניין שתכבדי את רצונותיו , אם לא תלמדו לכבד אחד את השני בתחילת הקשר , ביום החשוב ביותר שלכם , יהיה לכם קשה מאוד להקים מערכת זוגית, לדעתי כדאי מאוד שתבררו אם יש לכם את אותה שאיפה רוחנית , כי לדעתי חתונה בהפרדה , זה דבר מאוד חשוב ועקרוני.

מצד אחד יש הרבה אורחים שלא שומרים תורה ומצוות
מצד שני יש הרבה אורחים שכן שומרים תורה ומצוות
מצד שלישי יש את עניין הדת שאני מניח ששניכם מכבדים
מצד רביעי יש את הכבוד ההדדי והמוסריות הטבעית בין בני זוג

לדעתי , חשוב מאוד להתחתן בחתונה נפרדת משום שע"פ חז"ל כשמתחתנים ע"פ ההלכה , יש כח ליום הקדוש הזה למחול לבני הזוג על חטאי העבר, במיוחד אם הם מקבלים על עצמם מכאן ואילך להשתדל לשמור תורה ומצוות ולחיות ע"פ ההלכה,
מצד שני , אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתחתן בהפרדה , לדעתי יש הרבה
דברים נוספים שכדאי שתקחי בחשבון, כי עכשיו הוויכוח יהיה על חתונה בהפרדה
מחר מחרתיים הוויכוחים עשויים להיות גם על בית ספר , מקום מגורים , קוד לבוש וכיוצב' , לכן אני חושב שכדאי שסוף סוף תדברו על דברים מהותיים ותחשבו על הקשר ביניכם , הרבה בני נוער לא חושבים כי התאווה משתלטת על השכל (הרגש גובר) ואז כשבאים להחליט החלטות קרדינאליות חשובות , לפתע מגלים את מהות הקשר.

לפתע יש חוסר בתקשורת (שתמיד היה אבל זה לא ממש עניין אתכם...)
לפתע יש שוני עצום בהשקפה (שתמיד היה אבל אף אחד לא דיבר עליו...)
לפתע מגלים רצונות חבויים (כל אחד רוצה לגור באיזור אחר בארץ...)
לפתע מגלים רגישויות שונות (בהקשר של דת, משפחה, סביבה, עבודה וכיוצב')

בקיצור, מי שרוצה להקים בית נאמן בישראל, ראוי שיחשוב היטב אם הוא מעוניין לחיות על פי הקוד המוסרי או ע"פ הקוד הרוחני א-לוקי , כי כשחיים רק ע"פ קוד מוסרי מבלי להתייחס לקוד הרוחני, התוצאות הרסניות , עובדות בשטח מוכיחות שבלי רוחניות ואמונה , הרבה יותר קשה לחיות , הרבה יותר קשה להתמודד עם אכזבות ועצבות , הרבה יותר קשה לצפות מהבעל לא לבגוד במחשבה דיבור ומעשה , לכן אני חושב שכדאי מאוד שתכבדי את רצון בעלך לקיים אירוע בהפרדה (כל זמן שזה נובע מרצונו לקיים את ההלכה) בתנאי שהדברים יבואו לידי ביטוי גם אחרי החתונה , הנאמנות של בן הזוג שלך (הבעל העתידי) כלפייך, עשויה להיות פועל יוצא של הנאמנות שלו לה' , אם לא תאפשרי לו להיות נאמן לה' (במידה ומדובר באדם יציב, שקול ורציני) אין לי ספק שבעתיד שבירת הנאמנות הרוחנית שלו עשויה להוביל לשבירת הנאמנות המוסרית שלו והדבר יפגע רק בך וחבל.

ע"פ חלק מחכמי חז"ל כל זמן שאין הפרדה אסור לברך בחתונה הזאת "שהשמחה במעונו" משום שאין שמחה לפני ה' יתברך בחתונה של בני זוג שמכשילים את הרבים בראיות אסורות ובערבובייה חמורה מאוד.

במגזר הדתי חל איסור גמור להשתתף באירועים מעורבים שכאלה לכן כשם שחשוב לך לכבד את הקהל "החופשי" באירוע שלך, מן הראוי לכבד גם את קהל חובשי הכיפות , מקסימום במידה ואין שום מקום לפשרה במקום לפוצץ את הערב ולהעכיר את האווירה , בהיתר של רב בלבד יתכן מאוד שבסיטואציות מסויימות אתם יכולים אולי להגיע לפשרה שבה לפחות תכבדו את הקהל הדתי ותאפשרו לחלק מהם לשבת במקום צנוע ונפרד , או שבהיתר של רב תקבלו אישור חריג לאפשר לקהל לשבת יחד אך בריקודים תהיה מחיצה שתאפשר לבנות הצנועות לרקוד בצניעות, בכל מקרה האחריות הרוחנית באירוע שבו מתקיימים ריקודים מעורבים, נופלת על הכתפיים של בני הזוג. 

לקריאת תגובות דומות בנושא לחצי כאן -"חתונה בהפרדה"   שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
שלום, יש לי ידידה טובה מאוד,יש בינינו אהבת נפש גדולה ב"ה. בזמן האחרון עברו עליה כל מיני מקרים מצערים מאוד,כדוגמת נפל של תינוק אחותה,מחלות שלא עוזבות אותה כבר חצי שנה,ואולי גם בעיות חברתיות..כרגע היא מבטיחה לי שהיא עוד מעט תתאבד,ושאני מנסה להסביר לה שזה רק פתרון שנראה נכון,ושהצער שיגרם לכולם מהפתרון הזה הוא צער עצום היא עונה שצריך להתנסות בזה כדי לראות שלא יהיה צער מהמוות שלה ח"ו.. גם כאשר ניסיתי להראות לה את הגישה של היהדות לעניין היא אמרה שכנראה מלמעלה רוצים שהיא תעשה את זה.. בבקשה עזרה..

תשובה:
אחותי היקרה, צר לי מאוד לשמוע שחברה שלך רוצה להתאבד , באופן כללי הרבה אנשים מאיימים להתאבד אבל הניסיון מוכיח שהחיים חזקים מהמוות והרצון לחיות גובר על הרצון למות , כדי לעזור לאותם נשמות שסובלות בעולם הזה ייסורים קשים ומרים
עלינו להעניק להם אהבה , לתת להם תשומת לב , להראות להם שיש מי ששומע ומקשיב להם ולמנוע את הדעיכה החברתית והנפשית שלהם ע"י חום ואהבה.

עונשו של המתאבד אכן קשה מאוד בשמים אבל זה לא ממש מעניין אדם שחשקה נפשו לשים קץ לחייו והוא מרגיש שאין לו טעם בחיים. מה שצריך לעשות זה לתת לו טעם לחיים להראות לו שיש אור בקצה המנהרה.

עצות מעשיות : 
א) בד"כ מדובר באנשים עם בעיות נפשיות קשות שזקוקים לטיפול מקצועי
ב) הניסיון מוכיח שבד"כ מדובר באנשים שחסר להם המון חום ואהבה 
ג) חשוב לנסות לצרף אותה למסגרת טובה שתחזק אותה ותעניק לה תשומת לב
ד) היא זקוקה לרוחניות ונשמה , קל לוותר על חיים בלי רוחניות ומשמעות אמיתית

חיבור לרוחניות עשוי לעזור מאוד , אני מכיר המון מקרים של אנשים שאיבדו טעם 
בחיים והדבר היחיד שעזר להם לשרוד במציאות היומיות היא ה-"אמונה" חשוב להחדיר בה אמונה ותקווה לעתיד טוב יותר , חשוב להאיר לה את החושך בחיים והיהדות עושה את זה בצורה מצויינת , במיוחד עכשיו בשלהי החנוכה , חג האור. 

אשמח אם תכתבי לנו את השם שלה ותשאירי לנו אותו במדור התהילים - "תהילים" 
כמו כן אם היא ממש חשובה לך את מוזמנת לקבל עבורה קבלה - "ביקשת קיבלת"

שאלות ותשובות דומות בנושא:
א) אני שוקל לשים לעצמי כדור בראש
ב) יש לי מחלת עור קשה שנקראת "סבוריאה" ניסיתי כבר להתאבד מחשש דחייה 
ג) אני סובל מחרדה קשה ויש לי דקירות קשות בחזה , אני שוקל ברצינות להתאבד








שלח לחבר קריאה בניפרד

שאלה:
אני קרוע בין שני עולמות!!!! אני רוצה לחזור בתשובה אך אישתי שאני נשוי לה 11 שנים + 3 ילדים עוצרת אותי ובוכה. היא מעדיפה לפתוח תיק לגירושים, אני קרוע בין שני העולמות. ישנו רב שאמר לי להתפלל על זה ואם זה לא יעזור אז במילים אחרות להתגרש ומצד שני ישנם אנשים חרדים שטוענים ששלום בית קודם לקיום מצוות התורה, מה לעשות?

תשובה:
זו באמת אחת השאלות הקשות שבהם נתקלתי , הכי קל יהיה לומר לך שתתגרש ותקים בית יהודי אמיתי , אבל אני לא מוכן לקחת על הגב שלי 11 שנות חיים , 3 ילדים וצער של אשת חיל תהא אשר תהא.

אני במקומך הייתי מנסה לעשות כל מה שאני יכול כדי לקרב אותה , הייתי מתפלל עליה יום ולילה , הייתי בוכה לה' ומתחנן שיעזור לי לא לפרק את המשפחה שלי ולא לתסכל את הילדים שלי ואת אשתי היקרה, הייתי מבקש ברכות מרבנים , עושה את כל הסגולות האפשריות , מראה לה שאני אוהב אותה ועושה הכל כדי לגרום לה להבין שזו הדרך הטובה , לומד איתה בעצמי , מסביר לה את ההיגיון , מסביר לה שחשוב לי לשמור על קדושת המחשבה כדי לא לבגוד בה במחשבה בדיבור ובמעשה , לוקח את כל הצדדים הכי יפים של הדת ומציג לה דת אחרת , כי לצערנו הרב אנשים אוהבים להציג את הדת בצורה שלילית , אבל לא הייתי מוותר בקלות על אשתי , לדעתי עליך למסור נפש ולעשות הכל כדי לא לוותר עליה , אבל אם למרות הכל היא לא מוכנה לשמוע ולא מוכנה אפילו לנסות להשתנות , אם אתה רואה שאין בה את היכולת להקשיב ואין בה שום רצון להתקרב לאבינו שבשמים , לצערי הרב אני חושש שלא תהיינה לך הרבה ברירות , יש דברים שאי אפשר להתפשר עליהם.

אבל אם ניסיתי הכל...
א) לדבר בדרך ארץ ובנועם
ב) לגשת לרבנים (או לגדולי הדור) 
ג) לגשת לאנשי מקצוע
ד) להתפלל על זה לה' מקירות לבך

ושום דבר לא עזר ואין שום מוכנות ואין שינוי לאורך זמן , לעניות דעתי
אתה לא יכול לוותר על העולם הבא שלך בגלל אשתך (עם כל הכבוד לה באמת..)
אתה לא יכול להיענש בגללה עונשים של כרת ("ונכרתה הנפש ההיא")
אם היא לא מוכנה לטבול במקווה, לשמור טהרה וכיוצב'  כמעט ואין לי צל של ספק שכל גדולי הדור יתירו לך להתגרש ממנה ולהתחתן עם אשה יהודיה ששומרת לפחות טהרת המשפחה , אם היא הייתה רק מחללת שבת אולי היו מתירים לך לחזק אותה לאט לאט ולקרב אותה , אבל על טהרת המשפחה לא מוותרים בשום פנים ואופן ! זה אחד הדברים החשובים ביותר בעם ישראל ואסור לוותר עליו !
אבל אל תעשה שום החלטה בלי להיוועץ בדעת תורה , זו שאלה ממש חשובה ממש !

אם אתה נמצא כרגע בשלבי התחזקות , זה יכול להיות נפלא , אתם יכולים להתחזק ביחד , אין טעם להרוס משפחה שלימה , אם היא אשה שמוכנה להקשיב , תנסה לבקש מהרב שישלח לה מישהי שתסביר לה את סודות היהדות בגובה העיניים , אם היא חכמה אני בטוח שהיא תבין , אם היא אוהבת אותך , הדת לא אמורה להפריע לכם , כבר אמר החכם מכל אדם: "על כל פשעים תכסה אהבה" אם אהבה יכולה לכסות על פשעים , אז על הדת היא לא יכולה לכסות? וכי הדת פחותה יותר מפשע? הלא הדת היא הדבר הכי טוב שיש בעולם , זה הצדק בהתגלמותו , לעשות את רצון ה' זה פשע? ה' ירחם עלינו.

אני מוכן להתפלל עליכם שתזכו לשלום בית , אבל אתם חייבים להתפשר כל אחד יוותר קצת על האגו שלו ויקשיב לשני , גם אתה צריך לדעת להקשיב לה ולא להיות קיצוני וברגע אחד להפוך את כל הבית למאה שערים , זה לא נכון לדעתי , כל דבר צריך להיעשות בהדרגה , ברוח טובה והכי חשוב מתוך אהבה והבנה , אם זה יהיה המוטו אתם תצליחו לשרוד לדעתי , תנסה לזכור את הטרגדיה הקשה שעברה מדינת ישראל "יהודי לא מגרש יהודי" - אבל אם אין ברירה אז עושים את זה "ברגישות ונחישות" , 
היום ברור לכולם שההתנתקות הייתה טעות איומה , לצערנו רק כשחסר מעריכים ! אל תאבד את אשתך וילדיך , תעשה הכל כדי לשמור עליהם ורק אם תראה שאין שום מוכנות ושום יכולת להקשיב רק אם תראה שאשתך לא מוכנה לשום פשרות ושום וויתרים מצידה והיא דורשת ממך כל הזמן לוותר ולהתפשר ,  אולי אז אבל רק אולי, תחריף את הצעדים , אני יכול רק לומר לך שאני ממש כואב את כאבך זה באמת לא מצב פשוט , אבל אני מאמין שאם לא תעיר לה ורק תאיר לה , היא תהיה מוכנה לקבל לפחות טהרת המשפחה ואז בע"ה יתכן מאוד שיתירו לכם לחיות יחד ולא תיאלץ לגרש

תן לה לקרוא את התגובות הבאות:
א) התגרשתי מבעלי ואני חוששת שאיבדתי את המזל שלי
ב) אני נשואה 20 שנה ואני שוקלת להתגרש מבעלי בגלל דת
ג) יש עלינו קללה , סבתא התגרשה , אמא התגרשה , אחותי התגרשה
ד) לקריאת תגובות נוספות בנושא לחצו כאן: "גירושין"

וכך מובא באבות דרבי נתן:
ואמרה להם: רבותי, כתיב בתורתכם (דברים ל) "כי הוא חייך ואורך ימיך". בעלי שקרא הרבה, ושנה הרבה, ושמש תלמידי חכמים הרבה, מפני מה מת בחצי ימיו? לא היה אדם שהשיב דבר.  פעם אחת נזדמן לה אליהו ז"ל. אמר לה: בתי, מפני מה את בוכה וצועקת?  אמרה לו: רבי, בעלי שקרא הרבה ושנה הרבה ושמש תלמידי חכמים הרבה ומת בחצי ימיו, אמר לה: כשבאת בנידתך, כל אותן ג' (ז') ימים הראשונים, מהו אצלך? אמרה לו: רבי, חס ושלום שלא נגע בי אפילו באצבע קטנה שלו. אלא כך אמר לי, אל תגעי בכלים שמא תביאו לי לידי ספק. וכל אותן ימים האחרונים מהו אצלך?
אמרה לו: רבי, אכלתי עמו, ושתיתי עמו, וישנתי עמו בבגדי על המטה, ובשרו נגע בבשרי, אבל לא נתכוון לדבר אחר. אמר לה: ברוך המקום שהרגו. שכך כתוב בתורה (ויקרא יח) "ואל אישה בנדת טומאתה לא תקרב". בקיצור מצד אחד הזהירו אותנו חכמים מאוד בדבר ומצד שני, כאן מדובר באדם קדוש, אבל בדור שלנו , דור של תשובה , ראוי לכל אדם ירא שמים להתנהג בדרץ ארץ לאשתו ולעשות כל שביכולתו כדי לקרבה בדרכי נועם , לבכות , למסור נפש , לגשת לאנשי מקצוע , לדבר עם ה' , לקבל עצה מחכם ובקיא ורק אם באמת אין שום ברירה ואין שום שינוי לאורך זמן אז... שלח לחבר קריאה בניפרד